מדריך לפתיחת עסק

"יזמות מיועדת לצעירים, או לכאלה שחסכו הרבה כסף ויכולים לסכן חלק ממנו, או לכאלה שאין להם מה להפסיד. כל אדם אחר שחצה את גיל ה-50, מוטב שיתחסן מפני "קדחת היזם".

האמרה הרשומה מעלה מיוחסת לפרופסור פדרו נואנו, שמלמד בביה"ס הבינ"ל לעסקים של סין, ושחיבר את רב המכר "יזם יזמות הזדמנות",
ספר שבא לתת מענה לכל אותן שאלות המעסיקות את היזם המתחיל.

אז רגע לפני שכל מי שעבר את גיל ה-50 רוצה "לתלות את הפרופסור" (או אותנו, שנתנו בכלל במה למשפט השמרני שאותו הגה), רק נציין את העובדה כי מבדיקה שערכה בשנת 2008 חברת Bdicoface, עולה כי ליזמים שגילם אינו עולה על 30 יש את הסיכוי הגבוה ביותר לשרוד: 59% לעומת 27% סיכויי הישרדות בגילאי 31-40 ו-14% בלבד בגילאי 41 ומעלה. "הקורלציה בין יזמות לשמרנות שלילית והנטייה לשמרנות נוטה להתחזק עם העלייה בגיל" – כך הסבירו באותה חברה. האמת? לא מעט ספקנות עולה לנוכח הקביעה הקצת מיושנת הזו, שהרי כמו שנהוג לומר "זה לא הגיל אלא התרגיל", כלומר הנפש היא הקובעת ולא הגיל הכרונולוגי. ישנם אנשים שגם בגיל 30 יהיו שמרנים באופיים, ויעדיפו "ללכת על בטוח" ולא להיכנס להרפתקאות כאלו או אחרות, ומצד שני יש את אלה שחצו מזמן את גיל ה-50 האדרנלין "עדיין זורם בדמם", והם רק מחפשים חידושים והתנסויות חדשות.

אז לגבי כל אותם אלה ש"קצת" עברו את גיל ה-30, ואפילו לאלה שמתקרבים לגיל 50 או שמא עברו אותו – אל תשכחו שליזמות בסופו של דבר אין גיל, ובסופו של דבר מה שקובע זה הרעיון עצמו, והדרך שבה מיישמים אותו. אז גם אם אתם בני 20 ויש לכם "רעיון מטורף שהולך להפתיע את כולם", וגם אם אתם בני 70 ויש לכם איזשהו מיזם שתמיד חשבתם שהוא יכול להצליח בשוק, ומשום מה נמנעתם עד עתה מלנסות ובאמת לפתח אותו – ריכזנו במדריך הנ"ל כמה טיפים שיעזרו לכם החל מהשלבים הראשוניים ביותר (עוד בשלב שאתם בכלל שוקלים אם ללכת עם היזמות קדימה), ועד לשלב קצת יותר מתקדם, שבו היזמות הבשילה והיא בשלבי הצמיחה הראשונים שלה.

טיפים המיוחסים לשלבי ההקמה וצמיחה של מיזמים:

1. גם אם הרעיון טוב – לא תמיד מדובר בהזדמנות

יתכן מצב שבו יש לכם רעיון עסקי שנשמע הגיוני מאוד, אבל השוק עדיין לא מוכן לו.
כבר בשנת 1973 המציא בחור בשם מרטין קופר את הטלפון הנייד הראשון, אך רק מאמצע שנות ה-90, עם פריחת ענף האינטרנט והתקשורת הגלובלית, "התאהב" השוק העולמי גם בטלפון הנייד ומצא לו צורך אמיתי וראה בו לא רק כמותרות, כפי שנתפס הטלפון הנייד לפני כן.

2. בשביל שהרעיון יתפוס- צריכים קודם כל לדעת עליו

בשלהי שנות ה-70, ניסתה קבוצת מהנדסים מטעם חברת "סוני" לייצר נגן קלטות שמע סטריאופוני, נייד וקומפקטי, אשר יכלול מערכת הקלטה ושמע. כצעד ראשון, הם החליטו לייצר נגן קטן וקליל ללא מערכת הקלטה, בלי שהם ידעו שבאותה העת קבוצת מהנדסים מאותה חברה החלה לעבוד על שיפור האוזניות, כלומר על מערכת השמע. ב-1979, חוברו שתי ההמצאות ליצירת המכשיר החדש.

רק באמצע שנות ה-80 הומצא למכשיר השם שלו (ווקמן), והחל שיווקו באופן שוטף לקהל. בשורה התחתונה – הווקמן "שכב" במגירות הממציאים מספר שנים – אבל רק אחרי שהוציאו את המוצר לשוק, ואנשים היו מודעים שיש בכלל מוצר כזה – רק אז הוא החל "לתפוס" , וכולם רכשו "ווקמנים".

3. מחסור במזומנים

מדובר אולי בעקב האכילס של מרבית היזמים (בעיקר של אלו הצעירים).

במרבית המקרים, חלק מהעלויות הנלוות להקמת המיזם נשכחות או מוערכות נמוך ביחס לערכן בפועל. מעבר לזה, יזמות חדשה טומנת בחובה התלהבות ראשונית רבה, ומעבר להשלכות החיוביות של אותה התלהבות (ולא חסרות כאלה), ישנה השלכה של אופטימיות שיכולה דווקא להוות מכשול, כי אותה אופטימיות יכולה להוביל להשקעה גדולה יותר של כסף.
בסופו של דבר,יש לנקוט משנה זהירות ולפעול בהתאם ל"היגיון" ולא בהתאם ל"רגש".
כדאי תמיד לבנות תוכנית עסקית (ניתן להסתמך על איש מקצוע, ופה זה המקום לייחצן את עצמנו קצת), ולהגדיל את העלויות ו/או את הזמן הנדרש בהתאם. תמיד כדאי ללכת על "המקרה הפסימי", ומקסימום להיות מופתעים לטובה. רואה חשבון מטעמנו ילווה אותך ויסייע בהכנת דוח תזרים מזומנים עוד לפני פתיחת העסק.

4. לתת דגש נרחב לנושא השיווק

מיזמים רבים נופלים רק בגלל שיווק לא מושקע או לא אפקטיבי, למרות שלמיזם עצמו יש פוטנציאל גדול להצליח. גם אם היזם בא מעולם המעבדות, והוא משקיע את מירב זמנו וכספו בהליך הפיתוח – אסור לו להזניח את נושא השיווק, ואף מעבר לזה – חובה עליו להשקיע בחלק חשוב זה לא מעט זמן ולא מעט משאבים כבר מהשלבים הראשונים של המיזם, מאחר ושיווק המוצר או השירות – הוא זה שמתפקד בעצם כ"מנוע הצמיחה" של המיזם.

5. חובה לגבש הסכם כתוב וחתום מראש עם המשקיעים

לא תמיד מה שמתוכנן זה גם מה שקורה בפועל. ישנם משקיעים שיכולים להבטיח "הרים וגבעות" כמו לפתח קשרים עסקיים לחברה, להשקיע מכספם הון תועפות בהמשך וכו'… כל עוד הדברים נזרקים לאוויר, אין להם כל משמעות. המשקיעים יכולים רק להבטיח, והיזם ומחלקת הפיתוח- ימשיכו לעבוד קשה על בסיס שכר נמוך (עד שהמיזם אכן יקרום עור וגידים, אם בכלל). מסיבות אלו בדיוק כדאי ואף מומלץ ביותר לגבש הסכם חתום מראש בין היזם לבין המשקיעים, שיכלול בתוכו בדיוק את תרומתם והתחייבותם של אותם משקיעים כלפי היזם וכלפי המיזם עצמו.

6. להגדיר מראש משרות ובעלי תפקידים במיזם

כבר בעת השלבים הראשונים של הגדרת המיזם – כדאי לנסות ו"לדמיין" כיצד יראה המיזם "ביום שאחרי".

כלומר לאחר שיסתיים תהליך הקמתו והוא יחל לפעול באופן שוטף. הסיבה לכך היא בעיקר סיבה כלכלית – יתכן כי העלויות הכרוכות בהקמת המיזם אכן מספיקות, אך העלויות הכרוכות בניהולו השוטף (בעיקר בתקופת ההתבססות והצמיחה), יכולות להרקיע שחקים במידה ויהיה צורך בהעסקת מספר רב יותר של עובדים בהשוואה לתקופת ההקמה, או במידה ויהיה צורך בתפקידים בעלי דרג גבוה
(כגון מנכ"ל, סמנכ"ל, יו"ר וכו'), עלויות העסקת עובדים נוספים, או עובדים בעלי דרג גבוה – יכולים להגדיל את העלויות השוטפות של המיזם באופן ניכר. יש לשקול לאייש תפקידים באמצעות מיקור חוץ- יתכן שאין צורך בתחילה להעסיק סמנכ"ל כספים שעלותו גבוהה ואפשרי לשכור שירותי חשבות של רואה חשבון.

7. להימנע מסיבוב שני ושלישי של מימון

הרעיון של פיתוח עסק בשלבים, והגדלת המימון שלו שלב אחרי שלב עלול להיות בעייתי.
עדיף תמיד לדעת מהן אותן התחייבויות של המיזם לכיסוי צרכיו הפיננסים – וכיצד הוא אמור לכסות את אותן התחייבויות, מהשלב של הפיתוח הראשוני, ועד לשלב של הפיתוח הסופי.
הסתמכות מקדימה על הון עתידי, ונקיטת דפוס חשיבה ישראלי טיפוסי של "כשנגיע לנהר נחצה אותו", כלומר "שנסיים את שלב הפיתוח הראשוני, נחשוב איך לממן את השלב הפיתוח הבא", יכול לטרפד את המשך קיומו של המיזם כבר בשלבים הראשונים להקמתו.

8. ופשוט לנסות

אומנם מדובר בקלישאה, וכותבי המדריך הנ"ל לא מרבים להשתמש בקלישאות (למרות שהכדור הוא עגול, ואנחנו חיים משבת לשבת), אבל הקלישאה שהכי נפוצה (והאמת שגם הכי מתאימה לנושא היזמות) היא "אם לא תנסו, איך תדעו?"
אז אין הכוונה היא ללכת על כל מיזם בכל מחיר, חרף העובדה שאין בידיכם כרגע מספיק מקורות מימון להקמתו, ולמרות שאולי (או כנראה) זה יצריך הרבה מאוד זמן שכרגע אין באפשרותכם להשקיע. מצד שני, אם יש לכם את האמצעים, יש לכם רצון, והכי חשוב – יש לכם את האמונה, כדאי תמיד לנסות, כי גם אם זה לא ילך כפי שתכננתם – תמיד תוכלו לומר לעצמכם שלפחות ניסיתם.
אז פשוט תרימו טלפון אלינו או למשרד רו"ח אחר והתייעצו עם רואה חשבון בטרם הקפיצה למים העמוקים. אנו מבטיחים כי רואה חשבון מטעם משרדנו יהיה שם עבורכם וכי הוא עתיר נסיון בליווי יזמים בפתיחת העסק שלהם. הקישו בגוגל רואה חשבון, או שוורץ צדקיה רואי חשבון, הרימו טלפון ותצאו למסע הקסום של החיים.